בן נחמה ואהרן, נולד ביום כ"ג בתשרי תרצ"א (15.10.1930) בירושלים. בהיותו בן 11 סיים ללמוד בתלמוד-תורה "יבנה", נתקבל לישיבת "תפארת-צבי" ולמד בה שנתיים. בן 13 נתקבל לבית-המדרש למורים "מזרחי" בירושלים וסיימו בהצטיינות. אליהו התגייס לשנת-שירות במשטרת היישובים העבריים ושירת באפיקים, במסדה ובמשמר הנע בחניתה. מנעוריו היה חבר ב"הגנה" ובאגודת-הספורט "אליצור", צנוע, עדין ואמיץ-רוח. חבריו, שהעריכו את נועם הליכותיו, כיבדוהו מאוד.

לאחר החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר שירת כנוטר במרחב חטיבת "כרמלי" ועסק בליווי שיירות בגליל המערבי. ביום י' בשבט (21.1.1948) יצא משוריין הנוטרים לבדוק את הדרך ליחיעם. באותה עת הותקף הקיבוץ על-ידי כוחות ערביים גדולים, שאף חסמו את הדרך אליו. המשוריין פרץ שני מחסומים, אך ליד השלישי נעצר וספג אש כבדה. הנוטרים לחמו שעות מספר נגד כוחות עדיפים, עד שהגיע למקום צבא בריטי, שפינה את הנוטרים מהמקום. בקרב זה נפצע, הובא לבית-חולים בחיפה ונפטר מפצעיו באותו יום.

הוא הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. בן י"ז היה בנופלו.